מנהל פרויקט | עץ השקד הנדסה

התאמת תכנון ושיטת ביצוע של יציקת קירות ותקרות במגדל מגורים לאופטימיזציה בתפוקות

אומרים ש"הנדסה היא אוסף של פשרות" והדבר נכון גם בבחינת השימוש בשיטות בניה לא שגרתיות (בחברה או בכלל). לעיתים המחיר שנשלם על בחירת חלופה מסוימת הוא כספי באופן ישיר, ולעיתים ההשפעה דווקא תהיה על היבט אחר של המוצר הסופי או התהליך. כמנהלים, עלינו לבחון את העלות האיכותנית (גם זו שאינה כספית) והתועלת של כל אחת מהחלופות, ובהתאם לכך לקבל החלטה מושכלת אשר תשרת את מטרות הפרויקט. ארבעת השיקולים העיקריים לפיהם אנו בוחנים חלופות שונות ומקבלים החלטות רלוונטיות הם (לפי הסדר הבא) בטיחות, איכות, לוח זמנים, תקציב – ולפיהם נבדוק את התאמת החלופה לפרויקט ואת התועלת הצפויה ממנה. חשוב לציין – לחלקנו נטיית הלב הינה לדבוק ב"ישן והטוב" ולהתרחק משינויים וחידושים, וחלקנו הפוכים ומאמצים בחפץ לב יציאות מהשגרה. בבחינת חלופות אנו נדרשים לתת לכך משקל נמוך ולא לאפשר לרגש לנהל אותנו ולהשפיע על הבחירה, כך שנאפשר קידמה והתפתחות מחד, אך נימנע מסיכונים מיותרים מאידך. שתי דוגמאות לשיטות בניה אשר נבחנו לאחרונה ב"עץ השקד" ניתן לראות בביצוע פרויקט "מגדל השחף". הפרויקט, ביזום "עץ השקד נדל"ן" ושותפים ובביצוע "עץ השקד הנדסה", הינו מגדל בן 30 קומות ובו 109 יח"ד אשר נבנה בשכונת "עין הים" (גבעת אולגה) בחדרה. צירוף נסיבות ייחודיות הוביל לכך שהליך התכנון של הפרויקט התקיים כמעט במקביל להליך הביצוע בשטח, וכך תכנון המגדל בוצע כבר מתחילתו בשיתוף עם צוות הביצוע והותאם לשימוש בטכנולוגיות ושיטות בניה שאינן נפוצות בתחום הבניה למגורים, אשר מטרתן לייעל את תהליך הביצוע, לשפר את הבטיחות בעבודה, להעלות את רמת האיכות של המוצר הסופי, לקצר את לוחות הזמנים, וכתוצאה מהנ"ל – לשפר את הביצועים הכלליים של הפרויקט ולפתור אתגרים צפויים.

מנהל יחידת התיעול בעיריית תל אביב | עיריית תל אביב-יפו

ניהול נגר בעידן שינויי האקלים - חשיבה מחוץ לקופסא

עיריית תל אביב-יפו החלה ביישום פרויקט חלוצי וחדשני ברחוב מצובה בשכונת התקווה, שמטרתו להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים ולצמצם הצפות חוזרות באזור.
הפרויקט מהווה חלק ממערך כלל-עירוני להתמודדות עם מי נגר. תופעה שהולכת ומחמירה בשנים האחרונות עקב אירועי מזג אוויר קיצוניים והבנייה בעיר.
בעיר אורבנית וצפופה ואינוונטר קיים של מערכת ניקוז ברחבי העיר, בזמן שתופעת שינוי האקלים והגשמים העזים הולכים ומחריפים, נדרש שינוי תפיסה כיצד להתמודד עם מגמות אלו. 
מה נעשה בפועל? מתחת לפני הקרקע מוקם מאגר להשהייה וויסות מי נגר בנפח של כ-1,000 מ”ק, שיאגור את מי הגשמים בזמן אמת. שמטרתו לצמצם ולמזער את ההצפות במרחב הציבורי. המאגר יקלוט במהירות בשלב ראשון את מי הגשם לתוכו מהמרחב הציבורי הסמוך, וישחרר באופן איטי ומבוקר את מי הנגר שהצטברו בו בחזרה אל מערכת הניקוז העירונית – ללא צורך במשאבות, ובתחזוקה מינימלית. המאגר יסייע להתמודדות עם הערמות מים באיזור בעת  אירועי גשם קיצוניים הפוקדים אותנו בתדירות שגדלה לאור שינויי האקלים.  עבודת התכנון מסתמכת על בדיקות מוקדמות של הרצות מודלים בתרחישי קיצון שונים (1:5 שנים, 1:10 שנים, 1:100 שנים) לקביעת נפחי האיגום האופטימאליים להורדת מפלס הערמות המים ופוליגון ההצפה.  פרוייקט זה מהווה אבן דרך לשינוי תפיסה מהשענות רק על מערכת ניקוז קווית, לתפיסה חדשנית הנשענת גם על פתרונות משלימים של איגום והשהייה, הן במגרשים הציבוריים והן במגרשים הפרטיים.

איך הופכים תחנות מטרו ממוקדות תנועה, למנועי צמיחה כלכליים?

עידו עזיז, אדריכל ומנהל תכנון בעל ניסיון בינלאומי עשיר בתכנון תחנות תת-קרקעיות וממשקי
תחבורה מורכבים.
הקו הירוק-קלגרי-קנדה, והקו האדום-הרכבת הקלה- נת"ע (יציג בהרצאה כיצד החלטות תכנוניות מדויקות הופכות להזדמנויות עסקיות רחבות במסגרת מדיניות Land Value Capture)
בהרצאה נבחן דוגמאות מהעולם ומהקו העתידי M3, ונראה כיצד שילוב שימושים – שטחי ציבור,
מסחר, פרסום ושירותים – לצד התייחסות לשימור ולמרקם העירוני, מאפשרים לתחנות להפוך לא רק לנקודות תשתית, אלא למוקדי פיתוח עירוני מניבי ערך לאורך זמן .

עמית בכיר | י. שני מהנדסים

השפעת רעידת האדמה במיאנמר ובתאילנד על גורדי השחקים של בנגקוק

ב-28/3 פקדה את העיר מנדליי שבמיאנמר רעידת אדמה בעוצמה של 7.7 בסולם ריכטר. בעוד הגלים הקצרים בתדירות גבוהה גרמו להרס כבד למבני עץ ובלוקים נמוכים, גלי התדר הנמוך המשיכו לנוע דרך קרום כדור הארץ והגיעו עד לבנגקוק — מרחק של כאלף קילומטרים ממוקד הרעש.
בנגקוק, שהפכה בעשורים האחרונים ליער של גורדי שחקים, רגישה במיוחד לגלים בתדר נמוך, בשל התדר העצמי הנמוך של המגדלים. בנוסף, מיקומה של העיר על הדלתא של נהר הצ’או פראיה מחמיר את התנודות עקב אפקט ההגברה של הקרקע.
בימים שלאחר הרעידה טסתי לבנגקוק בשליחות משרד החוץ לבצע ביקורת עמידות למגדלים בהם התגוררו נציגים ישראלים, בגבהים שבין 20 ל-60 קומות.
למרות תחושת נדנוד עז ומפחיד שחוו דיירי המגדלים, והבהלה שנוצרה בעקבות קריסתו של מגדל אחד בשלבי בנייה — מרבית המבנים עמדו היטב ברעידה. מבנים שתוכננו בשיטת גרעין מעלית פתוח וקירות גזירה ניצבים הוכיחו את עמידותם, ואף לא התגלו מקרים של שקיעת קרקע (liquefaction). היסודות — כלונסאות ביסוס או רפסודות על כלונסאות — שמרו על יציבותם.
במסגרת ההרצאה אסביר על המתודולוגיה של בדיקה ראשונית למבנה מיד לאחר רעידת אדמה, מקרי בוחן בהם נתקלתי והסברים מקצועיים לעמידות הבלתי רגילה של המגדלים בבנגקוק.
בעידן שבו הנדסה דוחפת את גבולות הגובה והמורכבות, וכאשר “תכן סייסמי מבוסס ביצועים” תופס תאוצה, יש הרבה מה ללמוד מהמקרה הזה — גם באזורים שלא הוגדרו עד כה כאזורי סיכון לרעידת אדמה.

מהנדס ראשי | סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ

חדשנות בתחום עגורני צריח בעולם ובישראל

עמיחי לפידות, מהנדס ראשי בחברת סקייליין עגורנים וטכנולוגיות מעל 15 שנה ובוגר אוניברסיטת אריאל, מוביל את התכנון ההנדסי ושילוב מערך העגורנים וההרמה בפרויקטים של החברה.
הוא מוביל את צוות המהנדסים בחברה, אחראי על ליווי הפרויקטים משלב ההנדסה הראשוני ועד היישום בשטח, ומבטיח עמידה בתקנים המחמירים בענף. 
עמיחי מהווה כתובת מקצועית לצוותי התפעול והשירות בסקייליין ומול גורמי ענף הבניה השונים, ושותף מרכזי בפיתוח טכנולוגיות חדשות ובהטמעת תהליכים המשפרים ביצועים בכל פרויקט.

בניית מגה פרויקט בצל המלחמה - הקו הסגול אתגרים ופתרונות 

תקציר -  בניית מגה פרויקט בצל המלחמה- הקו הסגול אתגרים ופתרונות - ההרצאה נותנת הצצה לפרויקט הקו הסגול של הרכבת הקלה, אחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים אשר מבוצעים כיום במדינה, בלב המטרופולין של תל אביב.

נלמד על האתגרים אתם התמודד ומתמודד הפרויקט לפני המלחמה ולאחריה והפתרונות אשר מאפשרים לפרויקט להתקדם בקצב מהיר גם בתקופה המאתגרת בה אנחנו נמצאים.

ביוגרפיה - עמית גלוזמן מהנדס אזרחי, בוגר הטכניון עם 13 שנים של ניסיון בענף התשתיות.

כיום מנהל הפרויקט של הקו הסגול של הרכבת הקלה מטעם קבוצת שפיר, פרויקט בהיקף של כ-5 מיליארד ₪.

התחיל בשפיר כמהנדס ביצוע בפרויקט עוקף קריות ולאחריו מילא שורה של תפקידי מפתח במספר מגה פרויקטים, בתפקידו האחרון ניהל את הביצוע של פרויקט כביש 16.

ראש אגף בחטיבת הביצוע, הרשת המטרופולונית | נתיבי איילון

הידוק דינאמי - שיטת הביצוע שתאפשר הסעת המונים

פרויקט חניון ראשל"צ מערב (מתחם האלף), מקודם על ידי חברת נתיבי איילון, ומהווה תנאי להפעלת מערכות הסעת ההמונים בשפלה (הקו החום והקו הכחול).
הפרויקט נמצא מעל שטח ששימש בעבר כמטמנת פסולת בעומקים של 30-40 מ', כאשר כמות הפסולת נאמדת בכ1,6 מיליון מ"ק.
כאשר ניגשה החברה לפרויקט, הוצגה בפניה ע"י צוות היועצים רק חלופה אחת – פינוי כלל הפסולת באתר.
ההשלכות של ביצוע חלופה זו היו מרחיקות לכת מכל הבחינות: מבחינה סביבתית היו נוצרים מפגעי רעש, ריח וזיהום האוויר בעת פינוי כמות כה גדולה של פסולת.
יתרה מכך, אין במדינה אתרים שיכולים לקלוט כאלו היקפים של פסולת. מבחינה הנדסית, נדרש היה להביא כמות אדירה של חומרי מילוי, שספק אם ניתן היה להשיגם. מבחינה פרויקטאלית, משך הביצוע של פעולה כזו לא היה מאפשר פתיחה לתנועה של החניון במועד הנדרש להפעלת הקו החום והקו הכחול.
ומבחינה כלכלית, העלות המוערכת הייתה כ-325 מלש"ח לפינוי הפסולת בלבד! ואז הוחלט ע"י החברה לערער על עצם האמירה "זה הפתרון היחיד" ולבחון חלופות נוספות.
בשלב זה, הוצע ע"י משרד מ.יוגר פתרון אחר – במקום לפנות את כל הפסולת עד לעומקים אדירים, יבוצע פינוי רק עד לעומק של 4 מ' מפני הקרקע הסופיים, ובמפלס זה תבוצע פעולה שנקראת "הידוק דינמי", שבאמצעותה יבוצע ייצוב וביסוס של הקרקע מעל שכבות הפסולת שייוותרו קבורות באדמה. לפעולה זו תלווה תוכנית שיקום סביבתית. חלופה זו הוצגה לרשות הרישוי הארצית ואושרה על ידה, וכעת הפרויקט כבר בביצוע.

CEO | ABC

אחריות וסמכויות של מנהל  תכנון - עושים סדר!

להצלחת הפרויקט. מחקרים מראים כי 70% מהכשלים בפרויקטי בנייה נובעים מליקויים בתהליך התכנון והתיאום, בעוד שרק 30% נובעים מכשלי ביצוע. למרות זאת, רוב הארגונים עדיין מתייחסים לניהול התכנון כפעילות תיאום פשוטה ולא כדיסציפלינה מקצועית נפרדת.
תוכן ההרצאה ההרצאה תציג מדריך מקצועי מקיף לניהול תכן, שפותח בהתבסס על ניסיון מעשי בהובלת פרויקטים בהיקפים של מיליארדי שקלים. המדריך מגדיר את תפקיד מנהל התכנון כזרוע מקצועית של מנהל הפרויקט, עם אחריות וסמכות ברורות לניהול תהליך התכנון האינטגרטיבי. יוצגו הכישורים הנדרשים ממנהל תכן אפקטיבי: השכלה פורמלית, ניסיון מעשי, כישורים מקצועיים (ראייה מערכתית, הבנה בתהליכי בנייה, שליטה בכלי BIM) וכישורים אישיים (תקשורת, חשיבה אנליטית, סמכותיות מקצועית) וכן את האחריות והסמכות של מנהל התכן והיחסים עם יתר מחזיקי העניין בפרויקט.

פרופסור להנדסת מבנים | הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, המכון הלאומי לחקר הבנייה

מקלט, ממד, מיגונית - סוגיות מיגון על רקע מלחמת "עם כלביא"

מיגון האוכלוסייה האזרחית בישראל נמצא בתודעה של קברניטי המדינה ואזרחיה מאז הקמת המדינה. התנאים הגיאוגרפיים והפוליטיים חושפים את האוכלוסייה בישראל לאיומי מלחמה שונים בתדירות גבוהה וברפרטואר מתעדכן, הן בתקופות רגיעה יחסית והן בעת מלחמה עצימה. האיומים משתנים ומשתכללים בעוצמות, בכמויות ובדיוק הפגיעה. לפיכך הסתברויות הפגיעה הקטלנית באנשים והנזק וההרס של מבנים ותשתיות גדלות בהתאמה. בעקבות לקחי מלחמת המפרץ, פתרון המיגון המסורתי של מקלט לכל בית פינה מקום למרחבים מוגנים לכל דירה או לכל קומה. אירועים מלחמתיים שונים שהתרחשו מאז חשפו ליקויים שונים שהניעו לטיפול נקודתי שמתמודד כביכול עם הבעיה שהתגלתה, אולם אין בהם בחינה עדכנית וכוללת של הצרכים ושל הפתרונות המתבקשים.
מלחמת "עם כלביא" חשפה את העורף לראשונה למטחי טילים בליסטיים המאופיינים בטווח גדול, בכמות מטען חומר הנפץ שהם נושאים, בכמות הטילים המשוגרים ובדיוק הפגיעה שלהם. כתוצאה מכך נגרמו נזקים גדולים בהיקף רחב, לרבות פגיעות במרחבים מוגנים. במהלך המלחמה, התקשורת ניזונה מדוברי פיקוד העורף ומומחים מזדמנים, והמלצותיהם למיגון המועדף השפיעו על החלטות של חלק מהאוכלוסייה. חלק אחר של האוכלוסייה, בעלי שכל ישר וחשיבה עצמאית, הסתייגו ושאלו שאלות שלא זכו למענה הולם.
הדיסאינפורמציה שמילאה את ערוצי התקשורת אינה מיטיבה עם קבלת החלטות מושכלת של האוכלוסייה בזמן אמת. יש צורך להבהיר את התועלת המיגונית של פתרונות קיימים ולהצביע על ההבדלים ביניהם. לאור האירועים האחרונים והאיומים שבפתח, חובה להתניע תהליך יסודי של בחינת האיומים והמענה המיגוני המתאים והעדכני. תהליך כזה היה אמור להתחיל כבר לפני שנים ומאמצי לקדמו לא צלחו לצערי.  
בהרצאה המוצעת יוצגו היבטים ומשמעויות של המיגון הקיים, וידונו היבטים הנוגעים למיגון הנדרש והאפשרי במטרה לשפר את בטחון האוכלוסייה ולהקטין את הנזקים לתשתית הבנויה. במגבלת משך ההרצאה, אנסה לתרום להבהרת תמונת המצב ולשתף במחשבות ולתרום לקידום הטיפול בנושא חשוב זה, שהוא בנפשנו. ויפה שעה אחת קודם.   

וקסמן גרופ HQA 

הכפר הציוני בעולמי JNF, סינרגיה חדשנות וקיימות - האתגרים בהקמת קמפוס חינוכי וחיבור התרבויות השונות

רותם אברהמי - אדריכלית חברה ומנהלת שותפה בחברת וקסמן גרופ, בעלת יותר מ-25 שנות ניסיון בענף הבנייה, מתוכן כ-17 שנים בחברה. מומחית בניהול ותיאום תכנון של פרויקטים מורכבים בתחומי עירוב שימושים, משרדים, מגורים ומבני ציבור, וכן בהובלת שלבי טרום ביצוע של מגה פרויקטים: מהתנעת הפרויקט ועד לירידה לביצוע.

בין הפרויקטים הבולטים שניהלה ניתן למצוא את מגדל השחר, עזריאלי שרונה, מגדל עזריאלי הספירלה, מתחם טרה ומגדלי רוטשילד.

רותם מחזיקה בתואר B.Arch מאוניברסיטת ווילס קרדיף, והיא אדריכלית רשויה בפנקס המהנדסים והאדריכלים. עוסקת בהובלת תב"ע, תוכניות עיצוב, רישוי ותכנון בכל שלבי הפרויקט.

ארז אלה - נולד בירושלים בשנת 1971, למד אדריכלות באוניברסיטת תל אביב וב־TU Delft שבהולנד. בשנת 2008 ייסד את HQ אדריכלים – סטודיו זוכה פרסים לאדריכלות ותכנון אורבני בתל אביב, לאחר שכיהן כשותף במשרד OMA (1999–2005) וכשותף בכיר במשרד REX (2006–2008). בתקופה זו הוביל פרויקטים מרכזיים, בהם ה־TVCC בבייג'ין, התכנון השני למוזיאון הוויטני בניו יורק ותיאטרון ה־Wyly בדאלאס.

מתל אביב, ארז מפקח כיום על תכנון של למעלה מ־60 פרויקטים פעילים בישראל ובעולם, בקני מידה ובטיפוסים מגוונים – החל מתכנון עירוני ומרחבים ציבוריים ועד מוסדות תרבות וחינוך, משרדים, מלונאות ופרויקטים מסחריים. בין הפרויקטים הבולטים ניתן למנות את תכנון תחנות קו M1 של המטרו בתל אביב, תוכנית האב למרכז הרפואי שיבא, הקמפוס החדש של בצלאל לאמנות ועיצוב (בשיתוף SANAA), ואת בניין ארי קושניר החדש של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

מעבר לעיסוקו כאדריכל, ארז היה שותף לאוצרות הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 2012, ושימש כפרופסור אורח ע"ש אירו סארינן בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת ייל בשנת 2007. בשנת 2011 ייסד את יחידת המחקר "מכניזם של עיצוב ואורבניזם" באקדמיה בצלאל, אותה הוביל במשך יותר מעשור.

כיום הוא חבר סגל בבית הספר לאדריכלות בצלאל וכיו"ר הדירקטוריון של עונת התרבות בירושלים.

מנהלת מחלקה, סמנכ"ל | א. אפשטיין ניהול פרוייקטים

ניהול תכנון ופרסום מכרזים לפרויקט תשתיות לאומיים בתנאי מלחמה וחוסר וודאות מתמשכים

ברקע המלחמה המתמשכת בעזה וריבוי החזיתות הנוספות בשנים האחרונות, הרצאה זו תעסוק באתגרים ובשיקולים הייחודיים הכרוכים בתכנון וניהול מכרזים פומביים לפרויקטי תשתית, כאשר הסביבה מתאפיינת באי-יציבות ביטחונית, חוסר ודאות כלכלית ומבצעית, ולעיתים אף שיבוש פיזי בפעילות השוטפת עקב לחימה. ההרצאה תתמקד בנושאים המרכזיים הבאים:
• השפעות המלחמה על ענף הבנייה והתשתיות: ניתוח ההשלכות של עימותים ביטחוניים על זמינות משאבים, כוח אדם, חומרי גלם, לוגיסטיקה ושרשרת האספקה, וכיצד באים לידי ביטוי בתעריפים השונים של החברות הממשלתיות ובמנגנוני התשלום הייעודים.
• התאמת לוחות זמנים בתנאי אי-ודאות: כיצד ניתן לתכנן פרויקטים עם גמישות מובנית, שימוש באבני דרך דינמיות, ומנגנוני בקרה שמתאימים לתרחישי חירום ושיבושים תכופים, וכן כיצד משתקפים תנאי חוסר ודאות בתכנון תקורות  פרויקטים אשר משכם לא ניתן לוידוא.
• שינויים באומדנים ועלויות: כיצד מלחמות משפיעות על חישובי עלויות, מרווחי ביטחון תקציביים, ועל הקצאות תקציב ממשלתיות לשעת חירום וכן מה המגמות המשתקפות מתמחורי הקבלנים למכרזים מאז פרוץ המלחמה.
• שלבי ביצוע בפרויקטים עתירי סיכון: בניית מתודולוגיה מודולרית המאפשרת קידום חלקי של פרויקטים או עצירה יזומה במצבי חירום וכן התאמת תנאי הביצוע לתנאי המלחמה.
• מדיניות העדפת מכרזים ומשאבים בזמן משבר: האם יש לתת העדפה לגורמים מקומיים, למכרזים מהירים או לספקים בעלי איתנות פיננסית? ואיך הרגולציה מתעדכנת בהתאם.
• מקרים מהשטח ולמידה מניסיון: הצגת דוגמאות לפרויקטים שבוצעו או נעצרו עקב לחימה, והפקת לקחים עבור מתכננים, מהנדסים, יועצים וגורמים ממשלתיים. ( פרוייקטי המסילה הרביעית באילון וכן עיכובים בפרסום מכרזי ביצוע עבור חברות ממשלתיות)

פרויקט שדה דב מגרש 111 "Rainbow"

רותם הולנדר, מנהל צוות בדוד מהנדסים מזה 10 שנים לאחר סיום לימודים באוניברסיטת בן גוריון.

שותפה בכירה ומנהלת התכנון | משרד יסקי מור סיון אדריכלים

בין זכרון לחדשנות

אדריכלית – רחל פללר - שותפה בכירה ומנהלת התכנון במשרד יסקי מור סיון אדריכלים מהמשרדים המובילים והוותיקים בארץ.

רחל הצטרפה למשרד יסקי גיל סיון אדריכלים בשנת 1988, זמן קצר לאחר שסיימה בהצטיינות את לימודיה בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון חיפה. בשנת 2006 עם איחוד המשרדים הפכה לשותפה במשרד המאוחד.

רחל הובילה תכנון פרויקטים מורכבים ובהם מגדלי מגורים, מלונות ומשרדים, והייתה שותפה לפתוח אב טיפוס חדשני ששינה את טיפולוגית המגורים בישראל – חללים גמישים ופתוחים שאפשרו חופש עיצובי שיושם לראשונה במגדלי אקירוב.

רחל משלבת בעבודתה חדשנות תכנונית, טכנולוגית ותשוקה לאדריכלות מדויקת ויצירתית.

מנהל תחום בינוי ומוסדות רפואה | פורן שרים

מפעל מזון ומרכז חלוקה במרכז הרפואי שיבא תל השומר

במרכז הרפואי שיבא, תל השומר מוקם בימים אלה מפעל מזון ומרכז חלוקת מזון אשר ישרתו את המרכז הרפואי תל השומר
מפעל המזון ומרכז החלוקה יכללו טכנולוגיה עדכנית ומודרנית להכנת מזון, איחסונו לטווח ארוך כדי לאפשר עתודות למרכז הרפואי ואף ישלבו טכנולוגיות אוטומציה להכנת המזון וחלוקתו לכלים השונים (צלחות, קעריות וכו׳). מפעל המזון מסוגל לייצר כ 16 אלף מנות ביום אשר ישולחו ממרכז החלוקה לכלל הציבור במרכז הרפואי, החל ממטופלים ועד פרסונל ועובדי מנהלה שונים. חוץ המבנה כולל אזורי ישיבה והתכנסות ובית קפה לרווחת ציבור המרכז הרפואי.
הפרויקט חדשני ומרתק, חובק בתוכו מורכבות ואתגרים הנדסיים רבים, כאשר לב הפרויקט הינו המערכות השונות המרכיבות את המפעל האדיר הזה. בניגוד לפרויקטי בניה מקובלים, אדריכלות הפנים תומכת את המערכות וציוד המטבח. יחד עם זאת, מדובר במבנה אדיר מימדים הממוקם בכניסה הדרומית של המרכז הרפואי וניתן דגש לנראות שלו במרחב תוך ניסיון לשוות לו מראה עדכני ומעניין.

ראש ענף תכניות בחיל האוויר | חיל האוויר, מערך הבינוי

הנדסה תחת אש – שיקום, חוסן וחדשנות בבניין הכשירות המבצעית של התשתיות בבסיסי חיל האוויר”

בשני אירועים חריגים – באוקטובר 2024 וביוני 2025 – נפגעו תשתיות צבאיות חיוניות כתוצאה מירי טילים מאיראן. צוותים הנדסיים בראשות קצינים בכירים גיבשו בתוך זמן קצר תוכנית שיקום, והמשיכו לפתח אותה תוך כדי התמודדות עם איומים מתמשכים ומציאות מבצעית משתנה.
סא”ל קדם, יחד עם קצינים נוספים, היה שותף לניהול המענה ההנדסי, להפקת הלקחים ולבניית כשירות חדשה לניהול ובקרת נזקים בשטח לחימה. כשירות זו גובשה במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, בשיתוף עם פרופ’ מתי אדן, ומטרתה לאפשר תגובה מהירה, מקצועית ומבצעית לפגיעות תשתית תחת אש.
כמקרה בוחן מרכזי תוצג בהרצאה ההתמודדות עם שיקום מגדלי חיל האוויר בקריה בתל אביב, שנפגעו מהדף הפגיעה במגדל מגורים סמוך ברחוב דה וינצ’י. ההרצאה תפרט את מורכבות ההתמודדות – התכנונית, המבצעית והניהולית – ותשתף כלים, תובנות ושיטות פעולה שהוטמעו בתנאי חירום ויושמו בהצלחה בשטח.
רלוונטיות לתעשייה האזרחית:
האתגרים ההנדסיים שנידונו בהרצאה, גם אם התרחשו בזירה הצבאית, משקפים עקרונות אוניברסליים של ניהול משברים, חיזוק חוסן תשתיתי ותכנון תחת אי-ודאות. ההרצאה תעניק למשתתפים כלים מעשיים ותובנות על קבלת החלטות בתנאי לחץ, ניהול פרויקטים בסביבה משתנה, והתאמה למצבי חירום – נושאים הרלוונטיים גם לתחומי התשתיות האזרחיות, האנרגיה, התחבורה והבנייה העירונית. זוהי הזדמנות להצצה לעולם שבו אין מקצה שיפורים – וללמוד כיצד לתכנן, ליישם ולהשתפר, גם כשהשטח בוער.