בעלים ומנהל | אסף שטרן - ניהול, ייעוץ ובקרה

מגשרים על הפערים – השלמת טיילת חולדה גורביץ' בחיפה, פרויקט קטן מרובה בעלי עניין

באוקטובר 2018 נרשם רגע היסטורי בחיפה – פינוי רצועת החוף שמצפון לבה"ד חיל הים. פינוי זה, תוצאה של הסכם בין רמ"י, משרד הביטחון ועיריית חיפה, איפשר ביצוע של טיילת חדשה.
מרבית הטיילת, באורך של כ-700 מ', בוצעה על ידי חברת "יפה נוף" בשנים 2020-2019. חלקה המזרחי דרש ביצוע גשר במפתח כולל של כ-50 מ' מעל מפרץ שיאפשר המשך יציאת סירות מהבה"ד לים. עקב סמיכות הגשר למנחת המסוקים של ביה"ח רמב"ם, לא התקבל אישור להנפת קורות הגשר וביצועו בוטל. כך נותרה הטיילת ללא מוצא וסגורה לציבור.
בשנים 2022-2021 נבחנו בשיתוף גורמים רבים אפשרויות לביצוע הגשר ללא השבתת המנחת – הנפה מדוברה בים, שינויים במפלסי הגשר והקמת מנחת זמני בסמוך. ניסיונות אלה לא נשאו פרי, ואז עלה הרעיון לבצע את הגשר ביציקה באתר בדריכת אחר, רעיון שבבחינה ראשונית נמצא כישים ומקובל על כל הגורמים המעורבים.
בעקבות זאת נערך שינוי התכנון והחל הליך תיאום ארוך ואינטנסיבי עם מספר רב של גורמים ושחקנים שהיו שותפים לאישור הביצוע – נשרד הביטחון, חיל הים, חיל האוויר משרד הבריאות, רת"א, רמב"ם, רשות העתיקות, עיריית חיפה ועוד. השינויים והזמן שעבר הביאו להתייקרויות שהצריכו גם גיוס תקציב נוסף ובספטמבר 2022 ניתן צ.ה.ע. לביצוע הגשר.
הביצוע כלל מורכבות הנדסית לא מבוטלת עקב העבודה בסביבה ימית ויציקת הגשר באתר – ייבוש המפרץ לצורך ביסוס ויציקת נציבי הגשר, בניית פיגומי אקרו, יציקת הגשר, ועבודות גמר שונות. כל זאת, כאשר כל העת נשמר מסדרון ברוחב לפחות 8 מטר לצורך יציאת סירות לים ומעבר חיילים דרך האתר ומתחת לעבודות המתבצעות.
מורכבות גדולה לא פחות נגעה לצד הבטיחותי תפעולי – ביחס לפעילות חיל הים, וביישום של נוהלי בטיחות לעת נחיתת מסוק במנחת הסמוך (נחיתה ביום בממוצע). כל זאת, גם במהלך מלחמת חרבות ברזל, תוך שיתוף וניהול גורמים וצרכים רבים.
לאחר השלמת הגשר התבצעו עבודות גמר ושיקום ליתר חלקי הטיילת ובמרץ 2025 נפתחה הטיילת לציבור ויצרה רצף של שבילי הליכה ורכיבה לאורך כ-10 ק"מ מחופי חיפה.

מנהל צוות קונסטרוקציה וקונסטרוקטור החברה | אלום עשת

פינות קיר המסך, איך זה עובד?

פינות קיר מסך, קירות כבלים פינות קירות זכוכית ללא עמודים, יוניטים וכד'

מהנדס קונסטרוקציה | נתיבי ישראל

חידושים ועדכונים בהנחיות תכנון של נתיבי ישראל

חברת נתיבי ישראל הינה החברה הממשלתית הגדולה בישראל לתשתיות תחבורה
אגף הנדסה בנתיבי ישראל מוביל לאורך השנים קידום ועדכון הנחיות תכנון בצורה כזאת שרוב משק התחבורה מאמץ את הנחיותיו.
תחום הקונסטרוקציה לגשרים ומבני דרך נמצא בהליך רציף של בחינה ועדכון בכדי לוודא שתשתיות מבני הדרך ישרתו את תושבי ישראל לשנים ארוכות בצורה בטוחה וכלכלית.
בהרצאתי אסקור עדכונים שנעשו בשנתיים האחרונות בתחום הקונסטרוקציה 

מנהל תחום בתי חולים ומגזר רפואי | ברן ישראל בע"מ

אתגרים בתהליכי תכנון והקמת בתי חולים

אתגרים בניהול פרויקטי בתי חולים מקצה לקצה.
ההרצאה תסקר תהליכי עבודה עיקריים משלב כתיבת הפרוגרמה הראשונית, דרך כל שלבי התכנון, הרישוי, התקשרויות קבלניות ועד לשלב הקמה.
בין היתר גם נדון על אתגרים ודרכי התמודדויות, לקחים ותובנות בתחום בניית בתי חולים.
ההרצאה תתמקד על דוגמא חיה של פרויקט הקמת בית חולים אסותא החדש בראשון לציון, בית חולים רב תכליתי בשטח כולל של 32,000 מ"ר, הפרויקט בימים אלו נמצא בשלב ביצוע מתקדם ועתיד להימסר בשנ"ע 2026.

BTS מנהל אזור | קבוצת

תכנון חכם בבנייה – המפתח להצלחה

בהמשך לשיחת משכית עם בשמת
תקציר:  תכנון מוקדם ומדויק הוא הבסיס להצלחת פרויקט בנייה והוא תורם לא רק להצלחות טכניות אלא גם לקידום סביבת עבודה בטוחה ויעילה. תכנון מוקדם ומדויק של עבודות הבנייה הוא קריטי להצלחת הפרויקטים, סוגיות מרכזיות
1. חסכון בזמן ובמשאבים תכנון מדויק מאפשר לזהות מראש את כל הצעדים הנדרשים, מה שמפחית את הסיכון לעיכובים ולבזבוז משאבים.
2. שיפור הבטיחות תכנון נכון כולל הערכת סיכונים ובחינת אמצעי בטיחות, דבר שמפחית את הסיכון לתאונות עבודה ומבטיח את בטיחות העובדים באתר.
3. תיאום בין בעלי העניין תכנון מוקדם מסייע בשיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים בפרויקט (מהנדסים, קבלנים, ספקים וכו'), דבר שמונע אי הבנות וטעויות.
4. תכנון תקציב מדויק באמצעות תכנון מוקדם, ניתן להעריך את העלויות בצורה מדויקת יותר, דבר שמסייע בניהול התקציב ובמניעת חריגות.
5. שיפור האיכות תכנון מדויק מסייע בזיהוי בעיות פוטנציאליות מראש, מה שמאפשר למצוא פתרונות ולשפר את האיכות הסופית של העבודה.
6. גמישות ויכולת תגובה תכנון טוב מאפשר גמישות בשינויים לא צפויים ומסייע בתגובה מהירה למצבים חדשים או בעיות שמתעוררות במהלך הבנייה.

בין שדה לחלום - פיתוח רובע שדה דב בתל אביב

המצגת מציגה את תהליך התכנון והפיתוח של רובע שדה דב - אחד ממתחמי ההתחדשות העירונית הגדולים בישראל. הרובע החדש כולל כ-16,000 יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר נרחבים, מלונאות, ותשתיות עירוניות מתקדמות עבור עשרות אלפי תושבים ועובדים.

הפרויקט מאופיין בתיאום מורכב בין גורמים רבים, שימוש נרחב בכלי BIM לתכנון ותיאום תלת מימדי, ושילוב פתרונות תשתית חדשניים . המצגת מדגישה את האתגרים הייחודיים של ניהול תכנון בפרויקט מרובה בעלי עניין  ואת חשיבות ההובלה התכנונית, התיאום הביצועי והחשיבה ארוכת הטווח.

ג'ינה שלגר - בוגרת תואר ראשון ותואר שני בהנדסה אזרחית מהטכניון. מכהנת כסמנכ"ל פיתוח תשתיות בחברת מסד עוז, עם ניסיון של יותר מ־20 שנים בניהול פרויקטי תשתית מורכבים. מתמחה בפיתוח שכונות חדשות ומתחמי מגורים רחבי־היקף.

לאורך השנים הובילה תכנון, הקמה ותיאום בין גופים מקצועיים רבים, בשילוב בין פתרונות הנדסיים חדשניים, שיקולים סביבתיים וצרכים עירוניים. פועלת לקידום מרחבי מגורים מתקדמים, איכותיים ובר־קיימא — המגדירים מחדש את האופן שבו מתוכננות ונבנות קהילות עירוניות בישראל.

״תת קרקע - הסְפָר האחרון״ 

מקום עבו‎דה - מייסד שותף בקריאיישן ספייס, מנכ״ל סוליד ספייס
ביו קצר - גל הוא יזם וחוקר סביבות קצה, מייסד שותף ב Creation Space ו-Solid Space, יוזמה לפיתוח קידוח אוטונומי ורובוטים בלתי־מאוישים תת־קרקעיים ההופכים את התת־קרקע למרחב תפעולי נגיש. גלחבר במועדוני החוקרים נאקסקלוסיביים Royal Geographic Society ן-The Explorers Club. מהנדס מערכות, תואר שני בניהול מצבי חירום ואסון, בוגר אוניברסיטת החלל הבינלאומית. 
בהרצאה יציג כיצד פיתוח תת־קרקע מאפשר הזדמנויות כלכליות, סביבתיות, הפחתת סיכונים, כיצד אלו מאפשרים תשתיות התיישבות על הירח ומאדים, ולמה זה בעצם חשוב לנו במציאות של היום בכדור הארץ

מנהל אגף PPP | חוצה ישראל

תוספת נתיב בכביש 6

הרחבת כביש 6: פתרון תחבורתי כולל לאתגרי העתיד
כביש 6 הוא הרבה מעבר לתשתית תחבורה – זהו עורק חיים לאומי המחבר בין צפון לדרום, תומך בצמיחה כלכלית, ומאפשר נגישות וזרימה בין קהילות. כיום נוסעים בו מעל 260 אלף כלי רכב ביום, והצורך בשדרוגו נעשה קריטי נוכח הצמיחה הדמוגרפית וההתפתחות העירונית בישראל. במענה לאתגרי הגודש, הוקם פרויקט רחב היקף להרחבת כביש 6, בהובלת משרד התחבורה ובביצוע חוצה ישראל, תוך שותפות עם זכיין פרטי. מדובר בהרחבת כ-60 ק"מ בין מחלף קסם לעין תות, בעלות של כ-4 מיליארד ₪. העבודות כוללות הוספת נתיב נסיעה נוסף בכל כיוון, הקמת מחלף חדש בבית נחמיה, והטמעת פתרונות מתקדמים לתחבורה ציבורית ורכבים שיתופיים. ייחוד הפרויקט הוא בגישת הביצוע: שמירה על תנועה שוטפת, הנדסת תנועה מתקדמת, תכנון סביבתי כולל (ניקוז, קירות אקוסטיים, שיקום נופי), והתמודדות עם מורכבויות תפעוליות בזמן אמת.
הפרויקט מתבצע במודל BOT – שותפות ציבורית-פרטית (PPP), שבו המדינה נהנית ממימון פרטי, אחריות כוללת של הזכיין, וניהול תמריצים מבוסס ביצועים – ללא צורך באגרות נוספות לציבור. כאשר במודל הכלכלי הייחודי לפרויקט, המדינה משלמת בזמן במקום מזומן - כלומר, הזכיין נהנה מהארכת תקופת הזיכיון, שתיקבע בהתאם לעלויות הפרויקט.
מעבר ליתרונות הכלכליים, הפרויקט מהווה מימוש חזון תחבורתי לדור הנוכחי ולדורות הבאים: תנועה בטוחה, זמינה, מתקדמת ונגישה יותר – שמביאה תועלת לאומית אמיתית. סיום הפרויקט צפוי בשנת 2028, אך ההשפעה שלו כבר מורגשת בשטח – בתכנון, בביצוע, ובחזון המוביל אותו.

הידרולוג | DHV

שינוי אקלים וניהול שטפונות

התחממות הים התיכון, המתרחשת בעשורים האחרונים, גורמת לעלייה בעוצמות הגשם ברחבי אגן הים התיכון, כולל בישראל. לאחרונה נרשם אירוע גשם שובר שיאים של כ-200 מ"מ בארבע שעות במעגן מיכאל. בנוסף, שלל אירועי גשם קיצוניים מתרחשים בשנים האחרונות באגן הים התיכון, עד 800 מ"מ ביממה!  בהתאם, מספר הנפגעים משיטפונות נמצא בעליה והנזקים לרכוש נאמדים במיליארדי יורו בשנה. בישראל הגיעו הנזקים לרמה כזו שחברות ביטוח לא מוכנות לבטח רשויות ניקוז. ניהול נגר עירוני אמור לטפל באירועים של 1:50 שנה. ע"פ הסטטיסטיקות שבתוקף כרגע, מדובר ב-40 עד 60 מ"מ בארבע שעות. מערכות התיעול המתוכננות לאירועים של 1:5 שנים מיועדות לעוצמות גשם שאף פחותות מכך. אירועי התכן לפיהם מתוכננים פרויקטי תשתית לאומיים הם בסדר גודל של 200 מ"מ ליומיים. תרחיש הייחוס של רח"ל הוא 200 מ"מ לארבעה ימים (לעומת 200 מ"מ בארבע שעות שירדו במעגן מיכאל!). סטנדרט התכנון בישראל הוא בסדר גודל של עשרות מ"מ בעוד הגשמים היורדים בפועל הם בסדר גודל של מאות מ"מ לארבע שעות. גם אם יעודכנו עוצמות הגשם לתכנון בהתאם לשינויי האקלים, אין בנמצא ולא יהיו תשתיות המסוגלות להתמודד עם אירועי גשם קיצוניים של מאות מ"מ גשם במספר שעות.

המסקנה היא שנדרש להקים מרכז לאומי לניהול שיטפונות בזמן אמת. הכוונה היא לא לחיזוי שיטפונות, אלא לפעולות בשטח טרם ובעת התהוות השיטפונות. חלק מתפקידיו של מרכז כזה יהיו: •אחזקת ציוד להגנה מהצפות לפריסה מהירה - מהפשוט כמו שקי חול ועד רכישות ציוד מתקדם. •הכנת תכניות לפריסת הציוד באזורי סיכון: א.מיפוי אזורי סיכון להצפה. ב.מיפוי פרטני של תשתיות בסיכון, עד לרמת מפתני כניסה לחניונים תת"ק. ג.הכנת תכניות פריסת הציוד בהתאם למיפוי לעיל.

•תרגולות תקופתיות בשיתוף המרכז לחיזוי שיטפונות, רשויות ניקוז, רשויות מוניציפאליות, כבאות, משטרה וצוותי חירום. •הכנת פרוטוקולים לפינוי אוכלוסייה. האפיון הראשוני לעיל הוא לשם הדוגמא ואינו העיקר. החשוב בשלב זה הוא הפנמת הסכנה בפער בין התשתיות וסטנדרט התכנון, לבין תרחיש הייחוס לגשם וקבלת החלטה אופרטיבית להתמודדות עם הנושא.

מהנדס בטיחות אש | י. פרידמן הנדסת בטיחות אש בע"מ

ניתוח הנדסי הכולל סימולציות מילוט ממוחשבות למגדלים מעל 128 מטר

בשנת 2021 פרסמה נציבות כבאות והצלה מסמך הנחיות בטיחות אש למגדלים שגובהם מעל 128.00+. מסמך זה סוגר את מירב הפערים שהיו בדרישות בטיחות אש לסיכונים שמציבים מגדלים גבוהים מאד.                                                                                                 
בהרצאה יוצגו נתוני הבסיס הכוללים:
1. מעבר על דרישות מסמך הנציבות
2. פירוט דרישות לניתוח הנדסי
3. הצגת סרטים של סימולציות מילוט מפרויקטים שונים

מהנדסת | דיה הנדסת קרקע וביסוס בע"מ

כש-ChatGPT פוגש SPT: בינה מלאכותית בעולמות הקרקע

ההרצאה תתמקד במפגש שבין הטכנולוגיה העדכנית ביותר של בינה מלאכותית לבין העשייה המעשית של הנדסה אזרחית והנדסת קרקע בפרט. במהלך ההרצאה יוצג כיצד כלים מבוססי AI כבר מחוללים שינוי בתהליכי כתיבת מסמכים טכניים, יצירת שרטוטי חתכי קרקע מקצועיים, חיזוי ראשוני להתנהגות שכבות ועיבוד סטטיסטי יעיל ומקצועי של מסת קידוחים ומידע גאוטכני, כראוי לפרויקטים גדולים. דרך סקירה בהירה של כלי הAI הקיימים, התאמת היכולות לשימושים הנדרשים והבנה של מגבלותיו של כל כלי, ההרצאה תדגים את יכולתם לצמצם לוחות זמנים, להפחית אי-ודאות ולשפר קבלת החלטות תוך שמירה על תקנים ודרישות בטיחות.
לצד אפשרויות ההאצה והייעול, ההרצאה מבהירה את מגבלות האמינות של האלגוריתמים ואת הסוגיות האתיות הנלוות לשימוש בהם. בסופה, מודגש כי יש להתייחס לתוצרי AI בערבון מוגבל: הבינה המלאכותית משמשת זרז רב-עוצמה ומכפיל כוח משמעותי, אך עדיין אין לה תחליף ראוי לשיקול הדעת ולניסיון המצטבר של מהנדס אנושי האחראי על התוצאה הסופית בשטח.
ההרצאה עשויה להתאים גם תחת תחום "חדשנות/ טכנולוגיה".

מהנדס שותף | אינג מ יוגר בע"מ

הידוק דינאמי

הידוק דינאמי (DC) והידוק דינאמי מהיר (RIC) הם כלים הנדסיים מתקדמים לשיפור תכונות הקרקע בעומק, במיוחד במילוי קיים, הטרוגני או בעייתי. ההרצאה מציגה אתגרים מרכזיים בעבודות עפר בישראל, את מגבלות ההידוק המבוקר המסורתי ואת הצורך בפתרונות "אגרסיביים" המסוגלים להשפיע מטרים רבים בעומק.במצגת יוצגו עקרונות השיטה, פרמטרי תכנון מרכזיים, וכן דוגמאות מפרויקטים בארץ ובעולם. נדון ביתרונות ובחסרונות של כל שיטה, בהשפעה על תכונות הקרקע, בבעיות נפוצות כגון רעידות, רעש ובקרה, ובמגבלות הביצוע בשטחים רגישים.לבסוף, נסקור השוואת חלופות הידוק בהתאם לסוג הקרקע, עומקי המילוי והדרישות ההנדסיות, ונדגיש את הפוטנציאל הרחב לשילוב שיטות אלו בישראל, בעידן של בנייה במילויים גבוהים ומורכבים.

ניהול פרויקטי בניה | ראובן הוכמן 1990 בע"מ

בניית מבני בטון אדריכלי / בסמוך לים – שיקולים ואתגרים בבחירת שיטת ביצוע הביסוס 

ההרצאה עוסקת באתגרים המורכבים הכרוכים בתכנון וביצוע של מבני בטון גלוי בסביבה ימית, תוך התמקדות בשלב הקריטי של בחירת שיטת הביסוס. באמצעות שלושה אתרים שונים ומאתגרים, יוצגו דילמות מהשטח, ניתוח של דוחות הקרקע וחתכי הקרקע שנתקבלו, ותהליך קבלת ההחלטות שמוביל מנהל הפרויקט – בין הנחיות מהנדסים, מגבלות אתריות, ודרישות אדריכליות וכלכליות.
במהלך ההרצאה נסקור:
השפעת הקרבה לים על תכנון ודיפון ביסוס במבנים עם בטון אדריכלי גלוי.
הצגת שלושה מקרי בוחן שונים עם חתכי קרקע מורכבים.
התאמות שבוצעו בין המלצות הגיאוטכניקה לדרישות הביצוע והתקציב.
קבלת החלטות בשטח: מתי וכיצד לשנות שיטת ביסוס?
איזון בין שיקולים הנדסיים, אסתטיים, כלכליים ולוחות זמנים.
משך ההרצאה: 45 דקות
קהל יעד: מהנדסים, אדריכלים, מנהלי פרויקטים, סטודנטים להנדסה אזרחית ולאדריכלות.

מרצה בכיר וראש המעבדה למבנים | אוניברסיטת בן-גוריון

המעבדה למבנים – גשר בין מחקר מתקדם להנדסה

השנה נפתחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מעבדה חדשה להנדסת מבנים, אשר נועדה לשמש תשתית מחקר לאומית מתקדמת בתחום התנהגות מבנים. המעבדה, שנבנתה בהשקעה של מיליוני דולרים, מאובזרת בציוד מהמתקדמים בעולם, ומאפשרת ביצוע ניסויים בקנה מידה מלא ובדיוק גבוה, במטרה לגשר בין מחקר אקדמי מתקדם לבין פתרונות יישומיים בשטח.
ההרצאה תסקור מחקרים נבחרים המתבצעים במעבדה בשיתוף ובמימון משרדי ממשלה בהם משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד המדע, משרד האנרגיה, ומשרד החקלאות, ותציג כיצד שילוב של תשתית ניסויית מתקדמת, שיתוף פעולה בין-מגזרי, וגישה רב-תחומית מאפשרים קידום ידע, שיפור תקנים, והגברת חוסן מבני ותשתיתי במדינת ישראל.
ההרצאה מיועדת למהנדסים ואנשי מקצוע המעוניינים להיחשף לחזית המחקר של מבנים ותשתיות ותרומתם לשיפור התקנים הקיימים, הגברת עמידות המבנים בפני אירועי קיצון, וקידום חדשנות בהנדסה אזרחית.

מנכ"ל | הידרומודול בע"מ

יתרונות ואתגרים בתכנון פיתוח במרחב אגני מלא-שכונת יהוד מגשימים ( תמ"ל 1072) באגן נחל יהוד

פרויקט תמ"ל 1072 – יהוד-מגשימים מציע שכונת מגורים בת קיימא ממזרח לעיר יהוד על שטח שכיום הוא פרדסים, תוך התמודדות עם אתגרי ניהול נגר בשטח התוכנית. התוכנית משתרעת על כ-1,100 דונם, מתוכם כ-650 דונם מיועדים לבינוי, והיתר מוקצים למערכות ניקוז וריסון נגר.
הגישה התכנונית המובילה כיום בישראל מחייבת טיפול בעודפי נגר במקור, כך שהשכונה תהיה "שקופה" הידרולוגית – כלומר, לא תוסיף עומס על מערכות הניקוז במורד. לשם כך, התכנון כולל פתרונות אגניים רחבים, ולא רק טיפול מקומי בתחום השכונה.
מערך הניקוז בפרויקט כולל שישה מרכיבים עיקריים: (1) מערכות תיעול פנימיות בשכונה, (2) פיתוח ערוץ נחל יהוד כפארק נחל עירוני, (3) מובל סגור באזור התעשייה, (4) שיקום נחל טבעי במרחב הפתוח, (5) מאגר ריסון והשהייה במעלה השכונה להפחתת ספיקות שיא, ו-(6) עבודות עפר להסבת זרימות חקלאיות ממעלה האגן אל המאגר.
הפרויקט מדגים תכנון עירוני מתקדם המשלב בין פיתוח למערכות טבעיות, תוך שמירה על איזון הידרולוגי במרחב. מדובר באתגר תכנוני מורכב, אך כזה שיכול לשמש כמודל לתכנון עירוני בר-קיימא באזורים דומים.