מנהל מח' מודלים תחבורתיים מקורו-סימולציה ורמזורים | מהוד הנדסה
מיקרו-סימולציה: רק מבטיחה או גם מקיימת?
עם הגידול השימוש בתנועה מוטורית והגידול בהשקעות בתשתיות תחבורה, נוצר הצורך בכלים שיטתיים לבחינת התועלות הפוטנציאליות מהתשתית והשוואת חלופות תכנון. מכיוון שתשתית זו נועדה לאפשר תנועת אנשים וסחורות היא כפופה לאירועים אקראיים ולהתפלגויות שונות ומכאן הפופולריות הגואה של כלי מיקרו-סימולציה.
הדומיננטיות של תנועת כלי הרכב בעשורים הקודמים הובילה לכך שכלים אלה עסקו בעיקר בתנועה מוטורית וכללו מודלי משניה של רכב עוכב, החלפת נתיב, וכד', כמו גם אמצעי מדידת ביצועים להשוואת חלופות תכנון על בסיס עיכובים, זמני נסיעה, צפיפות לאורך הכביש, אורכי תורים, ספיקה,.
עם שינוי המדינות להעדפת התחבורה הציבורית והתנועות הרכות (הולכי רגל, רוכבי אופניים, וכד'), עלה הצורך בשילוב משתמשי דרך אלה במודלים תנועתיים.
כנגזרת ממדיניות ההעדפה של התנועות הרכות והתחבורה הציבורית, גדלה תפוצת חניוני החנה-וסע, ההאבים התחבורתיים המקשרים מגוון רחב של אמצעי תחבורה ציבורית וגדלה זמינות התחבורה הציבורית למתקני ענק של תרבות וספורט. בכלל מתקנים אלה קיימת תנועה מסיבית של הולכי רגל בתוך מתחם סגור ואת תנועה זו יש לתכנן גם אם אינה מחייבת אספלט, הפרדה מפלסית או רמזור.
שלא במפתיע, לטובת תכנון אותם אתרי ענק, התפתחו גם כן כלים של מיקרו-סימולציה הכוללים מודלים של אינטראקציה בין בני אדם. כלים אלה אפשרו לבחון את הצפיפות במסדרונות, שיעור השימוש במעליות ודרגנועים, ועוד. יחד עם זאת, מודלים אלה לא כללו את השפעת תנועת כלי הרכב והתחבורה הציבורית על הכניסות מהמתקן, היציאה ממנו, ובמקרה של האבים תחבורתיים או תחנת מטרו – גם את ההשפעה על תנועת הולכי הרגל במתקן עצמו.
במסגרת ההרצאה נסקור מקרים בהם סינרגיה זו הינה בעלת השפעה מהותית על תפקוד מתקנים בקני מידה שונים: החל מתחנת רכבת קלה והשפעת סדר השלבים של תכנית הרמזור על זמני הנסיעה של נוסעי הרכבת הקלה, ההדדיות בין קיבולת כלי הרכב של חניון והשפעתה על ההליכתיות של הולכי הרגל אשר לא מזמן היו נהגים ונוסעים, נציג את משמעות ההחלטות האדריכליות על מעבר בין קווי מטרו ונציג מדוע זמן ירוק מינימלי אינו מספיק לתנועת אופניים.
